מפעל המוות

´מרכז התיאטרון לצדק חברתי בגליל´ מציג את סיפור סגירתו של מפעל ´פרוטרום´ בעכו (תעשיות-אלקטרוכימיות בע"מ), בשיטת הפורום של אוגוסטו בואל

באוקטובר 2003 התרחש פיצוץ באחד ממתקני מפעל פרוטרום בעכו (תעשיות-אלקטרוכימיות בע"מ). ענן רעיל כיסה את האיזור ותושבי הקיבוצים עין המפרץ וכפר מסריק התבקשו להישאר בביתם. באותו הזמן כונסו בחדר האוכל של המפעל עשרה עובדים, שם תודרכו על ידי בכירים בהנהלת המפעל מה לענות לגבי שאלות שיישאלו על תחזוקת המפעל, ואיך להימנע ממתן תשובות העלולות להפליל את המפעל.

 

חברי קבוצת התיאטרון של ´מרכז התיאטרון לצדק חברתי´, יוצרי ומבצעי ההצגה ´מפעל המוות´, כולם תושבי הגליל, ניסו להיכנס אל הרגע הזה, אל רגע קבלת ההחלטה להסתיר ולהבין איך מפעל שפוגע בבריאות עובדיו ומזהם את הסביבה מצליח להתקיים כל כך הרבה שנים, מה הוא מספר לעובדיו ומה הם מספרים לעצמם?

 

המחזה ´מפעל המוות´ נכתב על-פי כתבתו של גיל מלצר שפורסמה בידיעות אחרונות ב- 2005. הכתבה מפרטת את שיטת פעולתו של המפעל המזהם ´תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ´ ומבוססת על עדויות של עובדים, מחקרים ונתונים רפואיים. כל הטקסטים בהצגה מקורם בכתבה זו ובתמליל דיוני ועדות הכנסת בנושא זה. ההצגה בודקת את השאלה מה אפשר היה לעשות אחרת כדי למנוע פגיעה בעובדים, בתושבי הסביבה ובאיכות הסביבה. הערך של עיסוק במפעל הסגור (שאגב, עדיין לא פונה), הוא לאפשר התמודדות עם שאלת מקרים דומים אחרים ועם שיטות השתקה ודיכוי.

 

ההצגה ´מפעל המוות´ מועלת בשיטת ´תיאטרון המוחלשים´ של הבמאי הברזילאי אוגוסטו בואל, הרואה באירוע תיאטרון ´אימון לחיים´. על-פי שיטת הפורום, כל הצגה מוצגת פעמיים: אורך ההצגה הוא כ- 25 דקות ואחרי שההצגה מסתיימת- היא מתחילה בשנית. בפעם השנייה, מוזמן צופה לעצור את ההצגה ולנסות דרך אחרת מזו שבחרו הדמויות. את התערבות הקהל מנחה במאי ההצגה (הג´וקר) שתפקידו לאפשר בדיקת שינוי חברתי.