הערך המוסף שברכישת כישורים מנטאליים (האימון המנטאלי) לשחקני הכדורמים.
את הרעיון לכתוב על הנושא הזה שאליו רציתי להתייחס בשלבים מאוחרים יותר ,דווקא עכשיו , שאבתי משחקן שלי לשעבר שישב ליידי במשחק השני של הגמר מים 2007 בין קריית טבעון לאסא תל אביב.
תוך כדי משחק החלפנו רשמים והערכות וכשאסא הובילו 7 : 3 , אמר הבחור שלאסא מנסיונו יש בעיות מנטאליות ברגעי משבר והוא מקווה שנבואתו תכזיב. עוד לא עברו 2 ד´ ולפני סיום הרבע השני
צמצמו טבעון ל 7 : 5 . מיד עם פתיחת הרבע השלישי בתוך פחות מדקה השוו הטבעונים ל 7 : 7
ואז אמר לי הבחור אתה רואה אמרתי לך. בלי כל קשר אני חושב שהניצחון של טבעון בסדרה היה צרוף של כמה גורמים. בראש וראשונה כושר גופני טוב יותר . שנית ניצול מצבי אחד יותר ב % גבוהה יותר מאס"א וזריקות טובות יותר לשער ושלישית הנושא שעליו אכתוב היום : הכנה מנטאלית לסדרה.
על כן הנה מאמר הקשור באירוע הספציפי הזה , מאמר שבמילא היה צריך להיכתב כפרק בפני עצמו.
הערך המוסף שברכישת כישורים מנטאליים (האימון המנטאלי) לשחקני הכדורמים.
אנחנו מחפשים מצב בו הקבוצה תוכל לתפקד אופטימאלית ולהפגין את כל הפוטנציאל הטמון בה מבלי שגורמים חיצוניים כביכול יעמדו כמכשול בתפקודה . ההכנה המנטאלית של השחקנים צריכה להיות חלק מתוכנית האימון בדיוק כפי שמתרגלים הגנה לוחצת ו/או הגנה אזורית ובדיוק כפי שמתרגלים ואריאציות שונות של אחד יותר או אחד פחות ומתאמנים וחוזרים עליהן עד לביצוע משביע רצון . כלומר על השחקן לרכוש כישורים מנטאליים בלימוד ובאימון , כישורים שישמשו אותו בהמשך דרכו בהווה ובעתיד.
שאלה : האם מוקדש זמן אימון אמיתי לרכישת כישורים מנטאליים ?
תשובה : כל מאמן צריך לומר לעצמו את האמת והאמת היא שאין כמעט מאמן בנמצא שעובד במודע על החלק הזה שבאימון.
כשהמאמן צועק לשחקניו PRESS הוא בודאי לימד אותם קודם לכן את המיומנויות הבסיסיות לביצוע המשימה ואיך הוא רוצה שהלוחצת תיראה. כמה פעמים שומעים אנו במהלך משחק את המאמן ו/או אחד השחקנים צועק לשחקניו/חבריו : "הירגעו " או "תתמקדו" או "תתרכזו" או "קדימה" ועוד אימרות כאלה ואחרות הנוגעות למצב הנפשי של הקבוצה/שחקנים . האם להוראות אלה קדמה הכנה כלשהיא באימון ?? עם יד על הלב כל מאמן יודע שהוא לא הקדיש לכך ולו דקה במהלך תוכניות האימונים. מאמנים מקדישים באופן שיטתי מעט מאוד אם בכלל לפתוח המיומנויות המנטאליות אצל שחקניהם , מיומנויות שמצפים מהשחקנים שיפגינו כשידרשו לכך.
מאמנים ושחקנים יודו ויסכימו שהצלחה בכדורמים היא כתוצאה משילוב של שני הגורמים :מיומנויות
פיזיות ומיומנויות מנטאליות. משקלן הסגולי וחשיבותן של המיומנויות הפיזיות מול המיומנויות המנטאליות הוא עניין לויכוח . יש כאלה שיאמרו ש 70% מנטאליות ן 30% פיזיות ואחרים יסתרו עמדה זו ויתנו חשיבות הפוכה. מה שלא תהיה חלוקת החשיבות ישנן כמה נקודות קריטיות עיקריות בהבנת החשיבות של שתי ההשפעות האלה על ביצועי הספורטאי:
1.) היחס המשקף את תופעת המיומנויות הפיזיות לבין המנטאליות בביצוע מיומנויות ספורט משתנה עם הגיל ו/או היכולת של כל ספורטאי.
2.) ככל שספורטאי משפר את יכולותיו ומיומנויותיו הפיזיות ונעשה תחרותי יותר ,החשיבות היחסית לפקטור המנטאלי מתגברת וגדלה בעוד שההשפעה של היכולות הפיזיות פוחתת.
3.) פתוח היכולות והמיומנויות הפיזיות לבד ,לא יאפשר לספורטאי להגיע למימוש הפוטנציאל הטמון בו.ספורטאי צמרת חייבים להיות מעורבים בתוכניות אימון לוחצות ועמוסות מאוד הדורשות בצורה שיטתית התייחסות להתפתחות מיומנויות פיזית ומנטאלית.
אם כך תישאל השאלה ע"י שחקנים ומאמנים : כמה זמן יש להקדיש לאימון מנטאלי . התשובה לשאלה זו משתנה ממאמן למאמן ומשחקן לשחקן. באופן כללי אם המאמן מאמין ש % מסוים מההצלחה בכדורמים נובע מאימון מנטאלי ו % אחר נובע מהשאר , עליו להקדיש חלק יחסי זה לאימון המנטאלי. במילים אחרות אתה מקדיש זמן מים של שעה או שעה וחצי וחושב שהחלק המנטאלי שווה 25% הקדש חצי שעה לאספקטים של האימון המנטאלי.יש לבצע התאמות לשחקנים על בסיס אינדיבידואלי – אל תשכח שכל שחקן בא עם ה"תיק" שלו הכולל חוזקים פיזיים ומנטאליים שונים.... מאוד מעניין לציין את הנקודה ששחקנים ומאמנים משייכים להצלחתם יותר מ 40% ליכולת המנטאלית ולמרות זאת הם מקדישים פחות מ 5% מתוכניות האימון לפתוח מיומנויות אלה.
ישנה קשת רחבה מאוד של מיומנויות מנטאליות שיש לפתחן במטרה לתפקד אופטימאלית. והן טכניקות הניתנות ללמידה. זה כולל:
1. רגיעה , התרגעות , הרפיה . relaxation
2. דימוי , הדמיה . imagery
3. דיבור עצמי חיובי . positive self-talk
4. דרבון עצמי . psyching up
5. ניהול משברים stress management
6. הצבת מטרות ויעדים. goal setting
7. מוטיבציה עצמית. self-motivation
בעבר היכולות הללו היו מחשבות מעורפלות , מטושטשות כתארים ומאפיינים מולדים המשויכים לשחקן. המשפטים כמו: " יש לו את זה.." או " הבחור ממוקד מאוד.." היו הערות אופייניות.
יהיה זה מאוד חשוב שהמאמנים והשחקנים יבינו שאלה הינן תכונות(מיומנויות) נלמדות ולאו דווקא תכונות מולדות. השחקנים יכולים להיחשף לכל היכולות האלה לשפרן ולתגברן. אין זה נחוץ שהמאמן ו/או השחקן יהיה מומחה בכל תחום ותחום מאלה שציינתי . גם אם יחול שיפור בתחום אחד מאלה שציינתי כבר הרווחת כשחקן ו/או כמאמן. כל אחת מהטכניקות(תכונות) למעלה יכולה להיות מוצגת לפני השחקן ולהיות משופרת ומועצמת בכל שחקן ושחקן. יש לציין שהטכניקות הנזכרות גם קשורות אחת לשניה.כך ששיפור באחד מהתחומים יחזק את ההישגיות בתחומים האחרים.
לדוגמא ,אם שחקן יוכל לשחק רגוע (1) ,ישפר הוא באופן משמעותי את יכולתו ותפקודו תחת לחץ(5)
בעת המשחק. יש רגעים בכל ענפי הספורט שבהן חוסן מנטאלי ושליטה עצמית הם קריטיים. דמיינו שחקן שוחה במתפרצת עם כדור בשניות האחרונות של המשחק כשהביצוע שלו אמור להכריע את המשחק . אימונים פיזיים וטכניים וכושר גופני לא יזיקו לו במקרה הזה , אך אפילו מחשבות קטנות של חרדה מפני כשלון עשויות למנוע ממנו את היכולת לסיים כרצוי. האם השחקנים שלך מוכנים היטב מההיבט המנטאלי לתפקד במצבי לחץ ? כמאמן , כמה דגש אתה שם באימונים בלעזור לשחקנים שלך לצבור חוסן מנטאלי ?
חוסן מנטאלי ואימון מנטאלי הוא כלי מוכח בשיפור ההישגיות והביצועים בכל רמה ובכל ענף ספורט. לחוסן המנטאלי ערך מוסף ודאי לכל השטחים האחרים בחייו של הספורטאי.היכולת של הספורטאי לטפל במצבי לחץ וברגעי משבר, להפוך חשיבה שלילית לחשיבה חיובית , להציב יעדים ומטרות ולהיות בעל יכולת הנעה (מוטיבציה) עצמית הן מיומנויות חיים בעלות ערך רב המאפשרות מימוש עצמי.
בני קרני
